קיבלתם עשרות פניות לחברות בפייסבוק מאנשים שאינכם מכירים? אל תתבלבלו!

שלום לכם,
אני כותבת את הפוסט הזה בעקבות תופעה קצת מעייפת…
לעתים קרובות, ולפעמים תוך פרק זמן של מספר ימים, מצטברות עשרות בקשות חברות בפרופיל האישי שלי בפייסבוק מאנשים שאינני  מכירה.

מאחר ואני נוהגת לבדוק את דף המידע ואת "הקיר" של חברי לעתיד בטרם אאשר את חברותם,
יש בכך השקעה לא מבוטלת של זמן וגם התלבטויות פה ושם.

בתקופה האחרונה קצת נמאסה עלי ההשקעה ב"טיוב" מראש של הרשימה.
אין לי זמן ואין לי חשק לעבור מקיר לקיר ולתהות על קנקנם של כל כך הרבה אנשים שרוצים להיות "חברים".
מצד שני, כתבו לי חברים ותיקים, אולי בכל זאת יש שם כאלה שקראו, שמעו ויודעים למה הם מבקשים?

אז מה עושים?

חשבתי, חשבתי ולמסקנות האלה הגעתי:

1. הרוב המוחלט של הפונים לא מחפשים את קרבתי בגלל שקראו את התכנים שלי.
הם פשוט אוספים חברים כמו שפעם היו אוספים בולים
– יש מקום באלבום ל-5,000 בולים…

2. אין צורך להילחץ…ההמון אינו באמת מתדפק על דלתי. אם אינני פותחת אותה זה לא מעיד על נימוסים מקולקלים.
ברוב המקרים המבקשים אפילו לא יזכרו את מי ביקשו להיות להם לחברים.

3. בשלב ראשון, אעבור על הרשימה ואאשר שמות מוכרים של חברים אמיתיים.
זה יקח כמה שניות כי כאלה יהיו רק בודדים.

4. בשלב שני, אסיר מייד פניות של מי שנמצאים אצלי מעבר לקווים האדומים שהגדרתי לעצמי לקבלת חברים.

5. עכשיו נשארו לי כל "השאר" – לא מזוהים, לא מוכרים, לא כותבים ולא מגיבים.
לטיפוס על הקירות שלהם אקדיש, אם ארצה, אך ורק "זמן מת" – זמן שאפשר לבצע בו כמה פעולות בו-זמנית מבלי לפגוע באיכות הפעילות הראשית.
רוצים דוגמא להמחשה? – זמן שיחת טלפון ארוכה שלא נעים לקצרה, זמן פרסומות בטלויזיה או זמן המתנה לרופא השיניים.

לפני סיום הערה קטנה:
יש לי חברים בעולם הנטוורקינג שנוטים להתבלבל וכל בקשת חברות באופן אוטומטי לקבל.
אני מאמינה שזו טעות שנובעת מהעתקת התנהלות נכונה בסביבה אחת לסביבה אחרת שאינה בהכרח מתאימה.
מה שנכון בנטוורקינג, עם חברים ממשיים ומזוהים שיש להם מטרות משותפות ושמתנהלים במסגרת כללים ידועים ומוכרים, אינו נכון לג'ונגל של פייסבוק.

ואם אחרי כל מה שכתבתי אשאר אך ורק עם 1,650 חברי – דייני :)

באהבה לעסקים הנכונים ולאנשים הנכונים,
שרונה לבני-גולן
יועצת עסקית שיווקית

הצטרפו לחוג חברי (עכשיו אתם יודעים שכדאי לשלוח לי הודעה): http://www.facebook.com/SharonaLivneyGolan

8 תגובות על הפוסט “קיבלתם עשרות פניות לחברות בפייסבוק מאנשים שאינכם מכירים? אל תתבלבלו!

  1. יחד עם זאת – עדיין לא ברור לי:
    תמיד היו את ההצעות של פייסבוק "אולי אתה מכיר את…" – זו תופעה ידועה.
    אבל אתמול ראיתי כמה סטטוסים שדיברו על כך שתוך שבוע יש להם עשרות פניות של הצעות חברות "ממשיות" שמתינות לאישור!

  2. אני מבינה את נתינת המחשבה לנושא הזה. אישור החברים בפייסבוק לא חייב להיות מובן מאליו ומיידי. גם אני מוצאת את עצמי לא מאשרת מייד, אלא אם מדובר בחברים/מכרים/קולגות/ אנשים שמעניינים אותי. מצד שני, אני מודה, שלפעמים יש גלים…ואז אני פתוחה לעולם ולהיכרויות וירטואליות (ואומרת לעצמי…מה אני עשה מזה סיפור ומקדישה לזה מחשבה ואנרגיה רבה מדי…הפרטיות מול הציבוריות).
    מבחינתי, יש גם הבדל בין פרופיל אישי לפרופיל עסקי.
    בכל מקרה, כדרכו של העולם הוירטואלי, דברים יכולים להשתנות בקצב מהיר ומעניין מה יהיה "הדבר החברתי הבא"

  3. תודה אורנה!
    גם לך יש חלק בו:)
    זה מה שהניבו הדיאלוגים שניהלתי אתמול בפייסבוק על כמה במות…

    אצלי זה לא דבר חדש לקבל כמויות לא "טבעיות" של הצעות חברות.
    אבל יתכן שגם פייסבוק תרמו לתופעה בדרך שעדיין אינה ברורה.

  4. תמר, הדילמה שהעליתי קשורה לזמן שנדרש כדי לקבל את האנשים שנראים פרטנרים לדיאלוג עתידי.
    קל יותר לקבל באופן אוטומטי אבל אני לא מוכנה להתפשר על התכנים ועל האנשים שאליהם אני רוצה להיחשף.
    תיארתי כאן את הפתרון שאני שלמה איתו.
    בהקשר של אישי מול עסקי אני חושבת שהם קשורים ומשפיעים האחד על השני יותר ממה שנדמה לנו.
    מי שיקבל חברים בסיטונאות גם יתחנן ללייקים של אוהדים מכל עובר אורח. אבל לאוהדים האלה אין שום עניין אמיתי בתכנים ולכן החשיבות פחותה.
    וזה רק על קצה המזלג…

    תודה על תגובתך!

  5. שלום שרונה, קראתי את הכותרת ומיד התחברתי. אני חדשה בפייסבוק אך מיד הבנתי שמי ששולח את הבקשות הןא בדרך כלל המחשב ולא האנשים עצמם. מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת לגבי השוני בין נטוורקינג עסקי לבין חברות בפייסבוק. גם אני מתלבטת ולא מאשרת כל אחד למרות שברמה העסקית זה יכול להועיל. תודה

  6. גליה, שמחה שהתחברת לכותרת :)
    המחשב לפעמים מציע לאנשים ליצור "חברויות". אבל ברוב המקרים הניסוח שונה בין "הצעות מחשב" לבין הזמנות של דמויות (אמיתיות או מפוברקות).

    ברמה האישית-עסקית אני אומרת שיש קשר הדוק בין מי שאנחנו כבני אדם ובין אופי השרותים ואפילו המוצרים שאנחנו מציעים.
    במקצועות בהם נדרשים אמון, כימיה וקשר אישי ארוך טווח כמו בייעוץ, אימון, טיפול וכדומה – היכולת האישית והאנושית שלנו היא שיקול מרכזי בבחירה דווקא בנו.

    תודה לך!

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>